דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ/ נ' הגנן שירותי גינון (אבנר חייט) בע"מ ואח'

החלטה

(בקשת רשות להתגונן)

התובעת היא חברה העוסקת באספקת מוצרי נפט ושמנים. בין התובעת לנתבעת 1 הוסכם על אספקת דלקים לנתבעת 1 וביום 6.9.09 נחתמה בקשה לאספקת מוצרי נפט מהתובעת. הנתבע 2 חתם על שטר חוב לטובת התובעת וכן על ערבות להבטחת תשלום חובות הנתבעת 1 לתובעת. התובעת טוענת כי סיפקה מוצרים כמפורט בכרטיס לקוח שצורף לכתב התביעה ובגין מוצרים אלו נותרה הנתבעת 1 חייבת לתובעת סך של 74,210 ₪ ובגין סכום זה הוגשה התביעה.

הנתבעים טוענים להגנתם כי ההסכם שצורף לכתב התביעה אינו חתום כלל על ידם וכי החותמת המוטבעת אינה חותמת של הנתבעת 1 ואף החתימה המתנוססת אינה חתימתו של הנתבע 2. עוד טוענים הנתבעים כי ההסכמה בינם לבין התובעת הייתה שעליה לספק סולר בלבד בהיקף שיוגבל לסך של 19,000 ₪ בלבד, ואילו בכתב התביעה נתבעו סכומים לא רק עבור סולר, אלא גם עבור שמן ובנזין 95 אוקטן שסופקו מבלי שהוסכם על כך. התובעת אפשרה לבצע את התדלוקים ברכבי הנתבעת 1 מעבר לתקרה המוסכמת ובניגוד למוסכם, מבלי ליידע את הנתבע 2, מבלי לקבל את הסכמתו מראש ובכתב ואף מבלי לחסום את המשך התדלוקים החורגים.

הנתבעים טוענים כי בכך שהתובעת סיפקה בנזין 95 אוקטן ולא רק סולר נוצר שינוי יסודי בהסכם וכי קיימים אי סדרים לגבי כמויות הדלק מסוג 95 שתודלקו (ראו פירוט הטענות לגבי הכמויות בסעיפים 19 עד 23 לתצהיר התומך בבקשה). לפיכך, טוענים הנתבעים כי מדובר בתדלוק בכמויות גדולות ולא הגיוניות, בסוג דלק שלא מתאים למנוע הרכב המתודלק.

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי בהתאם להסכמות, וכפי שעולה מהחוזה, היה על התובעת לתת להם הנחה בגובה 5.25 ₪ בגין כל ליטר סולר, אולם המשיבה העניקה הנחה בסכומים נמוכים יותר (ראו דוגמאות בסעיף 24 לתצהיר הנתבעים).

באשר לשטר החוב, טוענים הנתבעים כי אין הוא חתום כלל על ידם, אינו מכיל את פרטי הנתבעת 1, לא אומת כנדרש ואף החתימה על הערבות לשטר אינה חתימתו של הנתבע 2.

אכן, קשה להלום את טענות הנתבעים לפיהן, מחד, לא חתמו על החוזה ו/או השטר, ומאידך, הם מבקשים להסתמך בטענותיהם על האמור בו לרבות לעניין כמויות ו/או הנחות ביחס למוצרים שסופקו, ואף לטעון כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. במסגרת החקירה הנגדית הוצגו לנתבעים מסמכים הקשורים לנתבעת 1 (תקנון חברה, פרוטוקול פתיחת חשבון, פרוטוקולים מאסיפה כללית של החברה וכד') המצויים אצל התובעת, והנתבע 2 השיב כי המסמכים אכן הועברו לתובעת וכי סוכמו דברים בעל פה. לכך יש להוסיף כי במבט בעין בלתי מקצועית ניתן להבחין כי חתימת הנתבע 2 על ההסכם ושטר החוב דומה להפליא לחתימתו על התצהיר התומך בבר"ל. בענין זה, כבר נפסק כי למרות שבדרך כלל ייעזר ביהמ"ש בחוו"ד של מומחה כתב יד לבדיקת חתימות, הרי אין על ביהמ"ש חובה גורפת להיזקק לעדות מומחה (ע"א 5293/90 - בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ פ"ד מז (3) 240, עמ' 263-264 וכבר נפסק, כי: "רשאי בית-משפט גם לסמוך על מראה עיניו כדי שיוכל להפעיל את שכלו הישר. כך נפסק אף לצורך השוואת כתבי יד ללא עזרת מומחים (ראה (ע"א 86/58, בעמ' 478)" - ר"ע 530/82 - עטר חברה למסחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל . פ"ד לח (2) 337, עמ' 344-345 וביהמ"ש רשאי להשוות בין החתימות בעצמו. כן ראו: ע"א 86/58 הנ"ל - פהום נ. רוזפלד, פד"י י"ג 477, 478); ע"פ 601/89, ע"פ 566/89 - מאיר מרציאנו ו-2 אח' נ' מדינת ישראל . פ"ד מו (4) 539, עמ' 550-551). חרף כל זאת, מאחר והנתבע עמד בתוקף על כך כי לא חתם על ההסכם שצורף לכתב התביעה, ומאחר ואין זה השלב לבחון את הטענה, הרי שאין לקבוע ממצאים שבעובדה בסוגיה זו, אף שנראה כי הטענה דחוקה, ואין הסבר מצד הנתבעים הכיצד הגיעו החתימה והחותמת למסמכים שצורפו לכתב התביעה.

הנתבע 2 לא נחקר על מרבית הטענות בתצהיר ביחס לאי התאמה בין כמויות החיוב לבין תקרת הסכום כפי שהוסכם בין הצדדים (לפי ההסכם עליו סומכת התובעת). ואולם, בנקודה זו יש לציין כי התביעה נסמכת על כרטסת של התובעת ולפיה צריכת מוצרי סולר היא לב התביעה כולה (מתוך זה החיוב בגין שמנים הוא מאות בודדות של שקלים). כזכור, אחת הטענות העיקריות של הנתבעים היא כי רכבי הנבעת 1 עושים שימוש רק בסולר ולכן כל החיובים בגין בנזין 95, חורגים מן המוסכם. אלא, שכפי שניתן לראות מהאמור לעיל, כל הסכום הנתבע הינו עבור סולר שלגביו אין מחלוקת כי הוא המשמש דלק לרכבי הנתבעת. אין בכרטסת אינדיקציה לכך כי החיוב הוא בגין בנזין, ונראה כי לכאורה יש בכך לכדי לערער את הגנת הנתבעים.

בנסיבות אלו סבורני כי דין הבקשה להתקבל אך בכפוף להפקדת ערובה. לאור כל זאת, ככל שיפקידו הנתבעים ערובה בסך 20,000 ₪ עד ליום 1.3.12, ייקבע התיק להמשך, אחרת, תדחה הבקשה.

לנוכח ניסיון הצדדים לסיים את המחלוקת במעמד הדיון, טוב יעשו הם אם ישקיעו מאמץ נוסף ויגיעו להסכם אותו יגישו לאישור בית המשפט.

ההחלטה תשלח לצדדים

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.